פרשמרקט בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור מנהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לס' 57ב לפקודת התעבורה.

המבקשת הינה חברה בע"מ, ולטענתה הרכב נשוא הבקשה משמש לפעולה עסקית של החברה לצרכי הסעת עובדים. לטענתה, בתאריך 26.03.2014 נהג ברכב עובד החברה בשם אייל רבינוביץ', אולם, חש בעייפות והרגיש כי אינו יכול להמשיך לנהוג, ועובד נוסף שהיה עמו ברכב שטען שיש בידו רישיונות נהג ברכב.

המבקשת מעלה אף טענה כי לא נערכה לבעל הרכב שימוע.

התביעה מתנגדת לבקשה להחזרת הרכב.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי הרכב הושבת על ידי הקצין בגין עבירה של נהיגה על ידי בלתי מורשה. עבירה שבוצעה ביום 26.03.2014 שעה 17:20 בכביש 2.

ראשית, דינה של הבקשה להידחות כי אינה נתמכת בתצהיר על פי סע' 3 ב' לתקנות התעבורה סדרי הדין בבקשות לפי סע' 57 לפקודת התעבורה וערעור על החלטות בהם תש"מ-1980.

הבקשה כולה מפרטת עובדות השתלשלות העניינים בעת ביצוע העבירה, כך שהתצהיר לתמיכה בעובדות הנ"ל הינו לא רק דרישה פורמאלית אלא הכרחית בנסיבות הנ"ל.

לגופו של עניין, דינה של הבקשה להידחות על הסף.

על פי החומר שהובא בפניי נערכה לנהג הרכב שימוע על פי הוראות החוק, והמבקשת הגישה בקשה לבית משפט ובכך ידעה על ההשבתה.

עפ"י ס' 57ב(ב) לפקודת התעבורה, בית-המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1.הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו.

2.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

עפ"י ס' 57ב(ג):

"בית-משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב."

על פי הנטען בבקשה, הרכב לא נלקח מהמבקשת בניגוד להוראותיה, ואף לא עשתה המבקשת את הכל כדי למנוע את ביצוע העבירה.

הרי הרכב נמסר לעובד אשר מסר את ההגה לעובד נוסף.

לא נטען בשום שלב כי החברה הזהירה את העובדים באשר להעברת שימוש ברכב ו/או שקיים נוהל בעניין זה בחברה.

בעניין זה מפנה לב"ש 919/08 (תע-ים) הוט טלקום נ' מ"י, נקבע: